ויחי עג לא יראני האדם וחי 

ערש"ק פרשת ויחי יעקב, האספו ואגידה לכם תשע"ג

ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים.אומר רש"י ביקש לגלות הקץ ונסתלקה ממנו שכינה והתחיל אומר דברים אחרים. 

דברינו, בפרשת ויגש תשע"ג, להיות ג' בחינות לדעה.האחד דעת עולם, השניה הפתח בו דעת עולם מאחרינו ודעת החכמה העליונה לפנינו.השלישית, דעת החכמה העליונה.

בפתח, המעבר בין דעת עולם לדעת חכמה עליונה, יש באפשרות העומד שם לראות שני החכמות.ממקום זה, מקום בו רואה הוא החכמה העליונה, חכמת העולם, הינה כבדיחה בעיניו.היינו משמעות חכמת העולם הינה כהבל ביחס לחכמה העליונה.

יעקב אבינו מבקש לגלות לבניו אשר יקרא אתכם באחרית הימים, יעקב רואה החכמה העליונה, מבין את היות המצב הנוכחי, על קשיי העבדות, קשיי השיעבוד, בדיחה הם בעניו כנגד העתיד, בפני החכמה העליונה.יעקב מבקש לגלות לבניו הקץ, לגלות אותה חכמה עליונה, הקב"ה אינו מאפשר לו ומסתלקת שכינה מיעקב והחל אומר דברים אחרים.

הדברים ידועים, אבות האומה היו רועי צאן, אברהם, יצחק ויעקב, גם השבטים עסקו ברעיית צאן, כדברי הפסוק "והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה הם" גם שאול ודוד המלך היו רועי צאן.

רעיית צאן זו, העיסוק המבוקש והאיכותי של עם ישראל.רעיית צאן הינה לצנינים בעיני מצרים כדברי הפסוק "כי תועבת מצרים כל רעה צאן".

מהי רעיית הצאן, אשר הינה לצנינים בעיני האלוהות המצרית, ומדוע?

אומר הרב קוק "חיי הרועים, הם חיים המביאים את האדם לידי התבוננות שכלית בריאה, התבוננות פנימית, לא חקרנית עשויה ומלאכותית.חיים שהשיתוף עם הטבע גדול הוא מאוד...ע"כ היו אבותינו, החושבים הגדולים של משפחת האדם, רועי צאן".

אומר הרב קוק, מלאכת רעיית הצאן, הינה עבודה אשר איננה מפרכת את הגוף ומטביעה את כל הכוח במעמקי החומריות...בשל כך ובשל היות האדם בשיתוף גדול עם הטבע, יש באפשרותו להרהר ולהעלות רעיונות עמומים אשר הם תחילה להתעלות המחשבה.

נמצא, אומר הרב קוק, ברבות הימים המחשבה מתבררת ומתוך החשך יבוא האור.

היינו לאחר שאפשרנו, ע"י "מלאכת רעיית הצאן" לחשוב ולהרהר בשיתוף גדול עם הטבע, יבוא האור ממה שנראה בתחילה כחושך.

הקב"ה אומר לאברהם בעת היותו "רועה צאן", פנוי להתבוננות ובשיתוף עם הטבע, בברית בין הבתרים.ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינום....ואח"כ ייצאו ברכוש גדול.אברהם רואה את המהלך כולו על קשייו הנדמים עד לאור הגדול, אח"כ ייצאו ברכוש גדול.גם ליעקב בהיותו "רועה צאן".... רואה יעקב בחלום סלם מוצב ארצה.אומר הקב"ה ...הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך....והנה אנכי עימך ושמרתיך בכל אשר תלך.הקב"ה מראה ליעקב את העתיד, האור אשר בא לאחר החושך.

יעקב מבקש לגלות רז זה לבניו, הרז, על היות  החושך, הירידה למצרים, העבדות, דבר רגעי, דבר אשר איננו מהות אלא חלק מתהליך הגעה למהות האור גדול באחריתו.

הקב"ה אינו מאפשר ליעקב לגלות רז זה.רז אינו ניתן לגילוי, רז זה הינו נרכש.רז זה יכול להתגלות רק בהיות האדם "רועה צאן".

האדם חי ב"דעת עולם" בידיעה ובראיה קטנה, ראיה קצרת טווח, ראיה עכשווית.באפשר האדם לעצמו, יכול לראות ולהבין, המציאות בדעת השניה, דעת בה רואה שהמציאות הנוכחית כפרוזדור ודרך למציאות של חכמה עליונה.לאור הגדול אשר יגיע לאחר הפרוזדור.

בהיות האדם בדעת שניה, מקום בו הוא רואה הן את "דעת עולם" והן את דעת החכמה העליונה, ממקום זה אכן המקום של "דעת עולם" על כל אופניו הינו כבדיחה בעיניו.

ההגעה למקום דעת החכמה העליונה, אינה מאפשרת חזרה, שכן בהיות האדם תהיה השתוקקותו ושמחת נפשו גדולה כל כך ולא ירצה לחזור כלל.בבחינת לא יראני האדם וחי.הקיום בדעת עליונה, יראני האדם, איננה מאפשרת חיים בעולם הזה.

מצרים, עובדי האלילים, כל כוחם מונע מאי חשיבה מביטול החשיבה כך לא תתאפשר החשיבה העמומה אשר מביאה להתעלות המחשבה ולראיית המציאות האמיתית השלמה.

בפרשת שמות, כאשר החלו בני ישראל בהיותם כעבדים להרהר, לאמר נלכה נזבחה לאלהינו אומר פרעה הסיבה הינה כי-נרפים הם על-כן הם צעקים, ע"כ אומר פרעה תכבד העבדה על-האנשים ויעשו-בה ואל-ישעו בדברי-שקר.   

נלכה נזבחה לאלהינו        

דויד לקס אמת